לכודות בצינוק, שתי נשים חוקרות את רצונותיהן. הבת החורגת מתגרה וטועמת, מציתה תשוקה. הגניחות שלהם מהדהדות, ומגיעות לשיא בשחרור אופורי. זו לא פנטזיה; זו מציאות של תאווה והנאה.
בעולם שבו הגבולות מטשטשים והתשוקות מצטלבות, שתי נשים מוצאות את עצמן במצב מוזר. אחת מהן, בת חורגת, כלואה בתא כלא, החופש שלה נלקח ממנה. השנייה, אמה החורגת, מסתבכת באותה מידה ברשת הגעגועים שלה עצמה. כשהן עוסקות בשגרת יומם, האוויר הופך סמיך בתחושת תאווה בלתי ניתנת להכחשה. הן כבר לא יכולות להתעלם מהמשיכה המגנטית ביניהן, גופן חושק במגע שהן שוללות מעצמן. האמא החורגת, שכבר לא יכולה להתנגד, יורדת על ברכיה, לשונה חוקרת בשקיקה את האזור הכי אינטימי של בנותיה החורגות. התא מהדהד בגניחות ההנאה שלהם כשהאם החורגת מפזרת תשומת לב על המוף הענוג של בנותיה החורגות. הבת החורגת, שנבהלה בתחילה, נכנעת במהרה לאקסטזה, גופה מצטמרר בגלי עונג. המפגש הלוהט הזה מצית ניצוץ של תשוקה שהיה רדום במשך זמן רב מדי. התא, פעם מקום של ריתוק, הופך למקלט של תשוקה חסרת מעצורים. הסצנה מגיעה לשיאה בקרשנדו של הנאה, משאירה את שניהם בילו ומסופקים ביסודיות.