ביקור בבית חולים מקורזל הופך לאחות דומיננטית, חמושה בסטראפון, לוקחת אחריות. המטופל הכנוע רוכב בשקיקה, משחק הפטיש שלהם מגיע לשיאו בפינאלה חם של בוקרת עם רצועה.
בעולם שבו הפנטזיה והמציאות משתלבות, בית חולים הופך ליותר ממקום של ריפוי. זה מגרש משחקים לסוטה, במה לסוטה. מטופל כנוע, כבול ברצונותיו, שוכב על שולחן הניתוחים, גופו קנבס לאמנות הגשמית של האחיות הדומיננטיות. היא, המעוטרת בסטראפאון, אינה רק מטפלת אלא פילגש של דומיננטיות. הסצנה מתחוללת כשהיא עולה עליו, רוכבת על תשוקתו הפועמת בקצב שמהדהד במסדרונות המקודשים של בית החולים. האחות, באחיזה איתנה במושכותיה, משתלטת, כל תנועה שלה עדות לדומיננטיות שלה. המטופלת, חסרת אונים מולה, יכולה רק להתמסר למגע המומחה שלה. השיא מגיע כשהיא רוכבת עליו חזק, הסטראפאון שלה מזיין אותו לכניעה. כשהיא שולפת, המטופלת שלה מתוגמלת בעומס חם, עדות לריקוד הגשמי שלהם. זה לא רק בית חולים, אלא מקדש לפטיש, מגרש משחקים לסוטה, ומקלט למי שמעז לחקור את מעמקי תשוקותיו.